על דרקונים ופלאים אחרים

ואל תורוולד היא מתנקשת בשרות הצבא. כאשר יצורים קסומים פוגעים באנשים, היא מטפלת בהם, לִצְמִיתוּת.

הקהילה הקסומה לא אוהבת את ואל וזה בלשון המעטה, במיוחד אם סופרים את כל נסיונות החיסול שואל ספגה לאורך השנים.

אבל ואל היא חצי אלפית ויש לה תכונות גופניות שקיבלה מאביה האלף, שמאפשרות לה גם לזהות יצורים קסומים וגם להתגונן בפני הנסיונות שלהם להרוג אותה.

חוץ מזה יש לה חרב חזקה בשם צ'ופר ורובה מיוחד בשם פזיק ועוד כמה תכשיטים קסומים עם תכונות מיוחדות שאחד מהם מאפשר לה לקרוא לנמר פלאי שעומד לשירותה.

הספר הראשון מתחיל באחת מהמשימות אליהן נשלחה כשלפתע מופיע דרקון, יצור קסום שואל טרם נתקלה בו.

בעיני הדרקון ואל היא כלי לצורך השלמת משימותיו, רעיון שואל מתנגדת אליו מעמקי נשמתה ואישיותה המחוספסת.

במקביל הבוסית של ואל סובלת ממחלה מסתורית וחקירה ממשלתית, בעיות ש-ואל חייבת לפתור לא רק בשביל להציל את עצמה.

ברוב ספרי הפנטזיה האורבנית שקראתי, אין כמעט התייחסות לאנושיים. הם מבליחים מידי פעם כניצבים אבל לא יותר מכך.

כאן, הם חלק בלתי נפרד, החל מהצבא והבוסית של ואל ועד למשפחה של ואל, אמא שלה, בעלה לשעבר והבת שלה (מזכיר קצת את אוקטובר דיי).

יש הסבר לכך שאנושיים לא רואים יצורים קסומים והוא די מניח את הדעת.

אני אוהבת את זה ש-ואל היא כבר בת ארבעים, מודעת לשורשים שלה וליכולות שלה ולא בת-עשרה שעסוקה בהתנגדויות.

אוהבת את התפתחות הקשר בין ואל והדרקון. בספר הראשון יש ביניהם דו קרב של רצונות ודי ברור שהדרקון יותר חזק באופן טבעי ועם זאת ואל היא באד-אס טוטאלית.

כשכתבתי את הפוסט במקור, שמעתי שלושה ספרים ומיד המלצתי עליה בקבוצת הספרים שלי. מאז השלמתי את כל הסדרה וממש אהבתי את כולה. יש הרבה התפתחויות בסדרה, של הדמויות והסיפורים ואני נזהרת פה מחמת ספוילרים. בקטע הרומנטי, היא מאוד סלואו-סלואו-ברן, ובספרים הראשונים זה בכלל לא במרכז הסיפור.

לפי גודרידס יש בסדרה תשעה ספרים, בלי ספרי חצי, וכולם קיימים בסקריבד.

אתמול יצאה הגרסה בעברית של הספר הראשון, "קסם אפל" בהוצאת ספרים בעלמא. לסדרה קוראים באנגלית, "מוות לפני דרקונים", אבל ההוצאה חסה על נפשנו הרכה ושם הסדרה בעברית, "דרקונים בשמי סיאטל".